הכרעת דין בתיק פ"ל 115-04-11

אני מזכה את הנאשם מנהיגה תחת השפעת סמים שיוחסה לו בכתב האישום, מן הטעם כי סירובו להיבדק היה סירוב כדין, באשר הדרישה להיבדק הופנתה אליו בעת שעיכובו לא היה כדין.  

ולנימוקי הכרעת הדין בהרחבה:

1.              העובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן כדלקמן:

ביום 31.1.11 בסמוך לשעה 15:45 נהג הנאשם ברחוב שבטי ישראל בירושלים,  הוא התבקש לעצור משום שאדם אחר המוכר למשטרה והתנהג באופן חשוד נכנס לרכבו. בבדיקת הרכב נמצא מחשב גנוב, הנאשם ונוסעיו עוכבו לחקירה, אולם בסופו של יום לא יוחס לנאשם כל חשד בגין עבירה פלילית שהיא. כעבור שלוש שעות וארבעים דקות מעת שעוכב הנאשם נאמר לו כי הוא חשוד בנהיגה תחת השפעת סמים והוא התבקש למסור שתן לבדיקה, אך הוא סירב.

כתב האישום

2.            בעקבות סירובו של הנאשם ליתן בדיקת שתן הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות/תחת השפעת סמים מסוכנים -  עבירה על סעיף 62(3) בצירוף הסעיפים 64ב(א), 64ד(א) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ראיות המאשימה

3. מטעם המאשימה העידו:

ע.ת/1 רס"ר שלמה קדוש (להלן: " החוקר"), ע.ת/2 רס"ל קובי בלדב (להלן: " הבלש"), ע.ת/3 רס"ל נטלי בן ארוש (להלן: " השוטרת")

סומנו והוגשו הראיות הבאות:

ת/1 הודעת הנאשם במשטרה מיום 31.01.11 בשעה 17:47

ת/2 דוח פעולה/זכ"ד/תפיסה וסימון

ת/3 מזכר

ת/4 הודעת הנאשם מיום 31.01.11 בשעה 19:25

ת/5 אישור בדבר נטילת רישיון רכב

ת/6 הדו"ח שנמסר לנאשם

ת/7 דו"ח על עיכוב

טענות ההגנה

4.            הנאשם לא העיד ולא הוגשו ראיות מטעמו. בתחילה ביקש ב"כ הנאשם לטעון "אין להשיב לאשמה" אולם חזר בו ובחר להכריז "אלו עדי" לסיים ישיבת ההוכחות ולטעון  לזכאותו של הנאשם.  לטענת ב"כ הנאשם יש לזכות את הנאשם משום שהדרישה להיבדק בחשד לסמים נדרשה ממנו בחלוף שלוש השעות המותרות לעיכוב ובניגוד להוראות סעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), משכך הם פני הדברים לא ניתן לייחס לסירוב את חזקת השכרות כאמור בסעיף 64ד לפקודת התעבורה.  בנוסף טען ב"כ הנאשם כי לא הוכח כי התנהגותו של הנאשם אופיינה כמי שהיה תחת השפעת סמים, לפיכך יש לזכותו מכל אשמה.

טענות המאשימה